<h1>מעשה הגאונים סימן ע"ד</h1>
<h2>דף לט:</h2>
זו היא מצות חליצה ושיטתה, מלמדין את האשה שלשה הפסוקים שיהא לשונה רגיל לענות אותם אחר הדיין מאין יבמי להקים לאחיו שם בישר' ולא אבה יבמי ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל הרי שלשה פסוקים והיא ויבמה באין לשלשה דיינין אפי' הדיוטים ובלבד שיהא שם תלמיד רגיל [בסדר] ושיטת חליצה שיהא אומ' לאשה והיא עונה אחריו שלא תפקפק בדבר והדיין מלביש את הסנדל ברגלו של ימין והא כדין הוא צריך שיעטוף סנדלא צריך קטר ערקוי דעל גמלא דרגלא ענבין ושבק ראשי ערקיא שווין והוא קבע רגלא בארעא קודמאי והוא דיינא מרמי לה פסוקא ואמר לה האמור מאין יבמי להקים לאחיו שם בישר' לא אבה יבמי וגברא אמר לא חפצתי לקחתה וצריך שלא להפסיק בין לא ובין חפצתי ויהוי רגיל ליה דיעני טבאית, וכד הוא אמר לא חפצתי לקחתה אמרין לאיתתא קרוב חלוץ דהא יתבא קודומי מציירה תרין ראשי ערקייא דקטירן כד ענבין דעזקין ונגדה בהון בידה דימינא מודין עד ישתרון ובתר כן יתבה יתהון בשמאלא ומסותרה ציירי ראשי ערקייא בשמאלה דלא קרבה לגמלא דרגלא דגברא בידה ומשלחה ידה דימינא מן לחודוי עקבא דגברא וחלצה עקבתא דעקבה מן רגלא ומחתה יתיה בראשי אצבעתא לתחות עוקבה ולא עקור רגלה מן אתרא ברם אין בעה יקלקל ברגלה ויתלה עקביו מה ולא כלום וסנדלא הוי נוח לחלץ לא יקרוב מפרקא דידה לרגלה והיא ציירא בראש סנדלא ולא קינקנה בידה ולא נגדה בה ושמאלה הויא ציירה ערקיה היך דהות עד היא שמטה סנדלא בימינה מן רגלא ויקלקל דלא יכבוש ומה חלצת ושלפה סנדלא תטלק יתה קודמוי ועוה לא תגיע בה ורקקה קודמוי רוק רב קמיה דיבם מתחמי לדיינא ואם לא מתחמי חזרה ורקקה רב וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל וכל דיתבין תמן ענו בתרה חלוץ הנעל תלת זמנין ואי הוה חיגר ברגלה חלץ באחריתא דשלימה. וכי כתי' גט דחליצה לכתו' במותב תלתא הוינא וחותמין תלת ו[צ]ריך לסרגולי מגילתא ולאשרטוטי ואי משרטיט בדיוטא ולא כלום עד דמסרגל כהילכתא כר' יצחק [גיטין ו' ע"ב] דאמר שתים כותבים בלא שירטוט שלש אין כותבין.
<h2>דף קו:</h2>
זו היא מצות חליצה ושיטתה, מלמדין את האשה שלשה הפסוקים שיהא לשונה רגיל לענות אותם אחר הדיין מאין יבמי להקים לאחיו שם בישר' ולא אבה יבמי ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל הרי שלשה פסוקים והיא ויבמה באין לשלשה דיינין אפי' הדיוטים ובלבד שיהא שם תלמיד רגיל [בסדר] ושיטת חליצה שיהא אומ' לאשה והיא עונה אחריו שלא תפקפק בדבר והדיין מלביש את הסנדל ברגלו של ימין והא כדין הוא צריך שיעטוף סנדלא צריך קטר ערקוי דעל גמלא דרגלא ענבין ושבק ראשי ערקיא שווין והוא קבע רגלא בארעא קודמאי והוא דיינא מרמי לה פסוקא ואמר לה האמור מאין יבמי להקים לאחיו שם בישר' לא אבה יבמי וגברא אמר לא חפצתי לקחתה וצריך שלא להפסיק בין לא ובין חפצתי ויהוי רגיל ליה דיעני טבאית, וכד הוא אמר לא חפצתי לקחתה אמרין לאיתתא קרוב חלוץ דהא יתבא קודומי מציירה תרין ראשי ערקייא דקטירן כד ענבין דעזקין ונגדה בהון בידה דימינא מודין עד ישתרון ובתר כן יתבה יתהון בשמאלא ומסותרה ציירי ראשי ערקייא בשמאלה דלא קרבה לגמלא דרגלא דגברא בידה ומשלחה ידה דימינא מן לחודוי עקבא דגברא וחלצה עקבתא דעקבה מן רגלא ומחתה יתיה בראשי אצבעתא לתחות עוקבה ולא עקור רגלה מן אתרא ברם אין בעה יקלקל ברגלה ויתלה עקביו מה ולא כלום וסנדלא הוי נוח לחלץ לא יקרוב מפרקא דידה לרגלה והיא ציירא בראש סנדלא ולא קינקנה בידה ולא נגדה בה ושמאלה הויא ציירה ערקיה היך דהות עד היא שמטה סנדלא בימינה מן רגלא ויקלקל דלא יכבוש ומה חלצת ושלפה סנדלא תטלק יתה קודמוי ועוה לא תגיע בה ורקקה קודמוי רוק רב קמיה דיבם מתחמי לדיינא ואם לא מתחמי חזרה ורקקה רב וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל וכל דיתבין תמן ענו בתרה חלוץ הנעל תלת זמנין ואי הוה חיגר ברגלה חלץ באחריתא דשלימה. וכי כתי' גט דחליצה לכתו' במותב תלתא הוינא וחותמין תלת ו[צ]ריך לסרגולי מגילתא ולאשרטוטי ואי משרטיט בדיוטא ולא כלום עד דמסרגל כהילכתא כר' יצחק [גיטין ו' ע"ב] דאמר שתים כותבים בלא שירטוט שלש אין כותבין.
